מתקוונות #1, מסעות עם הסיסטרהוד הדיגיטלי

we-can-do-it.jpg[מתקוונות – פגישות עם נשים ברשת, הוא טור חדש שהוזמנתי לכתוב במוסף הנשים של דה-מארקר, הטור שמופיע כאן יפורסם בגיליון הקרוב, בגרסה ערוכה קלות.]

בראשית אפריל, פורסמה באקונומיסט רשימה שכותרתה: "תשכחו מסין, הודו, והאינטרנט: המניע לצמיחה כלכלית הוא נשים", בתוך הכתבה אוסף אקלקטי של סטטיסטיקות ותוצאות מחקרים. מסתבר שבעולם המערבי הורים עדין מעדיפים ללדת בנים מאשר בנות, אבל בנות, כפי שיכול לנסח רק מגזין כלכלי, "הן השקעה יותר טובה":
הן מקבלות ציונים טובים בבית הספר, ובמדינות המפותחות, יותר מהן ממשיכות ללימודים גבוהים ; ככלל הן משקיעות חסכונות בתבונה גדולה יותר ; נשים תורמות יותר לתל"ג של העולם המערבי מאשר טכנולוגיה, או השווקים המתעוררים שבכותרת ; כשהן מוציאות את הכסף שהן מרוויחות, הן נוטות להוציא אותו על תחומים שתורמים לכלכלה, ועוד כהנה וכהנה עדויות. במילים אחרות – העתיד שייך לנשים, כה אמר מגזין הכלכלה הפופולרי החשוב בעולם.

באותו חודש ממש, מאמר השער של "פרוספקט מגזין" נשא את הכותרת "the end of the sisterhood". אליסון וולף, מומחית לניהול ציבורי והתפתחות מקצועית בקינגז קולג' ואוניברסיטת לונדון, טוענת במאמר, שעורר סערה מסוימת, שאותן נשים ששוברות את תקרת הזכוכית ומעפילות לצמרת המקצועית, יוצרות אליטה נשית שמזיקה באופן ישיר כמו גם עקיף לסולידריות הנשית וחותרת תחת מאמצי הפמיניזם.

רשת האינטרנט, מאפשרת לעקוב אחרי הגלים שהכו שני המאמרים האלה. בניגוד לעולם של דפוס, בו הקוראים תלויים בשילוב בין דיאטת הקריאה הכללית שלהם, והפניות המוזכרות בגוף הטקסט, מסע קל בעקבות כמה לינקים, יחד עם הרצה של כותרות ושמות במנוע חיפוש, מאפשרים לקבל תמונה רחבה יותר של השיחה. המבט הפוליפוני הזה לא נטול מחיר, וודאי שהוא דורש יותר אנרגיה, אבל ההזדמנות לשחזר שיחה מתוך מה שפעם היה מונולוגים, הגמוניים ברובם, נמצאת שם ונגישה לכל. לקוראת האקטיבית ברשת, יש הזדמנות לקבל תמונה מורכבת ומלאת סתירות של העולם ומקומן של הנשים בו. ההזדמנות הזאת פתוחה בפני מיליוני נשים מחוברות, שהיכרותן עם השיח הפמיניסטי הוכתבה עד כה על ידי התנאים הסביבתיים והזרם המרכזי של התקשורת.

אבל לא רק לשיחות של כתבי עת מרכזיים כמו אלו שפתחנו בהם – מרגע שהמוקד התקשורתי עובר מהמקור, מה"דובר" אל השיחה, מה שעובר למרכז הוא הרעיונות שבונים את השיחה, והאופן בו הם עוברים ומשתנים בין המשתתפות. הישות שמקדמת את הדינימיקה הזאת יותר מכל היא מה שמכונה הבלוגוספירה – כינוי קולקטיבי לטבע הקהילתי/חברתי של בלוגים, אותם אתרים אישיים במגוון אינסופי של נושאים – מהאישי ועד המקצועי, שמספרם צמח פי 60 בשלוש השנים האחרונות ומכפיל עצמו כל חצי שנה, המייצרים למעלה ממיליון רשומות חדשות מדי יום. הרשת החברתית שבונה תרבות הקריאה והתגובה ההדדית של כותבי וקוראי בלוגים מעלה על פני השטח את הטבע השיחתי שלהם.
מכאן – שאין צורך לקרוא את כל אתרי המגזינים, כל מה שצריך לעשות הוא לעקוב אחרי תגובת בלוגריות שמתעניינות באג'נדה הנשית, שבאופן קהילתי יוצרות כיסוי של הדיון והעמדות השונות שבו. רעיונות חשובים נוטים לחלחל במהירות מהשוליים אל המרכז של הקהילה הזאת, ומשמעות השיח המתמשך הזה היא שברשת לא צריך לחכות למאמרים ולתגובות באמצעי התקשורת כדי לצלול לתוך השיח הנשי על שפעת גווניו. הסיסטרהוד מעולם לא הייתה כה נגישה וכה מחוברת.

מרי הודר, מומחית לקהילות מקוונות וחברת בורד ב"טכנורטי", מנוע חיפוש שממפה את הבלוגוספירה. הייתה בחודשים האחרונים אחד הקולות הצלולים ביותר לגבי העתיד של הבלוגוספירה המתפתחת, ובעיקר ענתה לגל של תהיות מצד הכותבים הותיקים והבלוגרים שבראש הטבלא, לגבי "איך זה יכול לעבוד ביום שכמעט לכל אחד יהיה בלוג?". הודר הציעה מודל בו היא מסבירה איך ככל שהבלוגוספירה מתפתחת, הטבע השיחתי שלה יעשה יותר ויותר מרכזי, הן מהבחינה הכמותית והן ברמת החוויה של הכותבים והקוראים, על חשבון הדומיננטיות של "בלוגרים כוכבים", המכונים the a-list. יצוין למען הצדק שבגילוי הזה מעורבים גם גברים, אבל יש היגיון מסוים מאחורי העובדה שאישה היא זאת הקוראת לדבר בשמו.

הודר תהיה אחת מקבוצת מובילות דעה בלוגוספירה הנשית, שיתכנסו ביולי השנה לכנס השני שלהן – Blogher 2006. לשני ימים של הרצאות, סדנאות ושיחות עם כותרות כמו "אמהות כותבות בלוגים כאקט רדיקלי" ו"השפעת ציפיות קוראים על דימוי עצמי".
בעוד הבלוגריות נערכות לכנס נשמע קול רם ועוקצני מצידה של ויולט בלו. בלו היא סקסולוגית מסן פרנסיסקו, שהפודקסט שלה open source sex, מעין תכנית רדיו אינטרנטית, הוא בין הקבצים המורדים ביותר לאייפודים של המאזינים האמריקאים. ויולט היא גם עורכת אנתולוגיית כתיבה ארוטית נשית מדוברת, ומחברת הספר בעל הכותרת מושכת האש "The smart girl's guide to porn". הביקורת של ויולט נגעה להיעדר כיסוי מספיק של תחום הכתיבה על מין ומיניות, ז'אנר נקרא ונכתב ביותר על ידי נשים בבלוגוספירה, ואחת הזירות בהן נגלה במלוא עוצמתו הכוח של הרשת להשפיע על הדיאלקטיקה של הדימוי הנשי.
האחיות מהכנס מיהרו להגיב, ולהזכיר שהן אולי לא פוסט-פמיניסטיות באותה מידה כמוה, אבל הן עדיין לא דודות כמו שהיא עושה מהן.

רצף הלינקים שהבאתי הפעם הוא רק דוגמה קטנה לסוג המסעות שמתאפשרים ברשת בכל יום. בטורים הבאים, אני מקווה להציע לקוראות הצצה לתוך חלק מהשיחות המעניינות שמתנהלות בין נשים ברשת, תוך היכרות עם מי שתורמות באופן ייחודי להבנה של כולנו של הרשת והאופן בו היא משנה את העולם.

מאת: Uri Baruchin

Uri is an international creative strategist based in London, working as Head of Strategy for global design and brand consultancy The Partners. He lectures at the London College of Communications' MA in Graphic Branding and Identity, mentors in a variety of programmes and writes about marketing and culture.

7 תגובות על ״מתקוונות #1, מסעות עם הסיסטרהוד הדיגיטלי״

  1. אף אחד לא יבין שום דבר באמת על נשים בשום תחום, כל עוד גברים, מפותחים ופתוחים ככל שיהיו, ימסגרו את נקודות המבט לכך.

    אהבתי

  2. מעניין, וראוי לדון גם באופי הסיסטרהוד הישראלית, שמתחילה לזוז לאחרונה מהפורומים לבלוגוספירה.
    ועם זאת אני מסכימה לגמרי עם כרמל ותוהה למה פנו לגבר לכתוב על כך. ובהקשר זה שאלה קצת קטנונית: האם למוסף הנ"ל יש עורך או עורכת?

    אהבתי

  3. לא נעים להגיד, אבל גם לי זה צורם. עורכיעורכות דה מרקר נשים הם עד כדי כך חסרי מושג שהם לא הצליחו למצוא אף אושיית רשת ממין נקבה שתכתוב להם טור בנושא?

    אהבתי

  4. התגובות הנשיות למאמר שבסה"כ מביא קצת מידע (מעניין), אינו נוקט שום עמדה (זהיר), מוזרות בלשון המעטה. במקום להתייחס לתוכן התגובה היחידה היא למה לא אישה כתבה את זה. לדעתן כנראה ג'יין אוסטין הייתה צריכה לכתוב את הטור..

    אהבתי

  5. אני מצטער על האיחור בתגובה, הייתי בחופשה של כמה ימים.

    פנתה אלי רונית העורכת. אתן מוזמנות לשלוח אליה מייל זועם.
    אני אגיד להגנתי שזאת היתה השאלה הראשונה שלי. היא פנתה אלי מתוך היכרות עם מה שאני עושה בקולקטיב.
    בגלל התחושה המעורבת שלי בניתי את הטור כמו שהוא, תחת התפיסה של "פגישות", די בזהירות, נראה לי. אני אשמח לקבל פידבק יותר קונקרטי.

    אהבתי

  6. רשימה מאוד מעניינת. לא הבנתי את הביקורת של כרמל – האם לגברים אסור לכתוב טור על נשים ברשת? או במגזין של נשים? זה שוביניזם.. לא גברים שכותבים על נשים, יש כאן בלבול. בעיני דווקא מעניין לקרוא את דעותיו של גבר ואולי בעקבות זה יתפתח שם דיון אמיתי עם נשים שרוצות להגיב לגופו של עניין ולא סיסמאות פסאודו פמיניסטיות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s