זה בהחלט אחד הדברים הכי מוזרים שקרו לי בחיים.
ביום שישי מישהו יצר איתי קשר בפייסבוק לספר לי שיש טקסט שלי בשאלון מבחן הבגרות בחיבור עברי.
חשבתי שמדובר לכל היותר במשהו פנימי, אבל מסתבר שזה הדבר האמיתי.
זה מאמר שכתבתי בהזמנה למוסף התרבות של מעריב ועלה גם ב-NRG. מעולם לא חתמתי על ויתור זכויות מול מערכת המוסף, וגם לא הייתי עושה דבר כזה בהתחשב בתשלום הזניח שהם הציעו. הגרסה שבמבחן קוצצה ורודדה לחמש פסקאות קצרצרות שהקשר בינן ובין הטענות המקוריות של המאמר חלש למדי בהתחשב בשיבוש "פרופורציות הייצוג". למעשה, אני די נבוך לחשוב שכמה תיכוניסטים נבונים ואולי אף אוהבי קומיקס נאלצו לקרוא אותו בצירוף שמי.
מצד שני – אחלה אנקדוטה, לא?