תכני טלויזיה ברשת

צביקה בשור כותב בבלוג החדש שלו בבלוגס, על האתגרים של העברת תוכן טלוויזיה לרשת. הוא מונה מיעוט אייטמים, חומר שלא עובר טוב לרשת, והעדר חדשות.
ההשקפה שלי על העניין אחרת, למרות שאני מסכים עם צביקה שמדובר באתגר גדול:
האתגר של שחקן טלוויזיה ברשת הוא להיות יעד, אבל הפתרון הוא לא להיות אתר בית. יותר מזה – לפעמים אפילו האתר שלך עצמו לא צריך להיות יעד, התכנים שלך הם אלה שצריכים להיות היעד.

ליוזרים יש הרבה צרכים, והם משיגים אותם בדרכים שונות, לא רק דרך פורטלים.
זה נכון שבישראל הכוח של הפורטלים עדין נשמר, בגלל שזה שוק קטן וריכוזי, וכנראה לא נגיע בקרוב לרמת הביזור של צריכת התוכן שמאפיינת שווקים בחו"ל.
אני לדוגמה – זה שאין באתר של קשת חדשות, לא משנה את העובדה שאני מקבל לאימייל את מילון הרומנית של ארץ נהדרת ונכנס לאתר שלהם. אני מעריך שיותר אנשים גילו את האתר של ארץ נהדרת דרך לינק שהם קבלו, מאשר דרך כתבה או באנר. (אוקיי, אולי לא יותר – אבל להערכתי לפחות באותה מידה, חבל שאי אפשר לגרום לאנשים שם לחשוף נתונים).
האזכור של ארץ נהדרת מראה גם שיש בעצם תכני טלוויזיה לא מעטים שעוברים לאינטרנט מצוין. כמה מהויראלים הכי מצליחים בשנתיים האחרונות באו מהטלוויזיה, האינטרנט בשנתיים האחרונות צופים לדיילי שואו יותר מכל ערוץ פרסום אחר – הם בעצמם אומרים את זה. הראיון של סטיוארט בקרוספייר, והשיר של SNL נצפו יותר ברשת מאשר בטלוויזיה, ויותר מכמה מהאייטמים החדשותיים החשובים ביותר השנה, ברשת או בטלוויזיה.
הפורטלים צריכים את שחקני הטלוויזיה כמו שהם צריכים אותם – כי היוזרים מתים על תכני הוידאו, ואין להם יכולת להתחיל לייצר תכנים כאלה בעצמם בצורה יעילה.

הערת שוליים: ברמה העולמית, אני חושב השחקן שממנו כדאי ללמוד, לדעתי, זה ה-BBC, שיוצרים שילובים מעניינים עם כל תכנית, תוך שימוש בדברים שהאינטרנט עושה יותר טוב. נכון – יש להם גם חדשות, אבל חלק גדול מהאתרים שלהם הם יעדים בפני עצמם. הם גם עושים בימים אלה נסיונות די חלוציים בלתת תכנים להורדה חופשית, ולא רק בהזרמה.

מרפי לא מחמיץ פתיחות

stormtrooper.jpgאתמול, רב היום, האתר הזה לא היה זמין לגולשי רב הספקים בישראל (האנגלי משום מה כן – איזה וודו של DNSים)דברים כאלה קורים. אבל לרע המזל, אתמול היה גם היום אחרי הלילה בו הכרזתי על פתיחת האתר הזה בפלטפורמות הכי משמעותיות שיש לי להפצת הבשורה על קיומו – קונספציה והקולקטיב.

יש לי ניסיון בדברים האלה, אני מעריך ש-90% מהיוזרים, אולי יותר, לא ינסו שוב לינק שלא פעל בפעם הראשונה אם הוא לינק חדש. עם כל העבודה לקראת העלייה, אני לא יכול להגיד שזה לא הזיז לי, זה סוג של נזק שייקח זמן ומאמץ לשקם אותו, ואני לא טוב בדחיית סיפוקים.
מה שחשוב לזכור, זה שבאתרים מסוג האתר הזה, לא משנה כמה קוראים אותך, משנה מי קורא אותך. אז נכון שיש רמות מסוימות שמהן והלאה כמות היא איכות, אבל ככל שהבלוגוספירה מבשילה והתחרות על תשומת הלב של הקוראים בה מתגברת, כמות תהפוך למשימה בלתי אפשרית לרובנו. להגיע לקהלי קוראים ספציפיים, יהיה מורכב יותר אבל במקרה של קהל ממוקד – הדרכים להגיע אל הקהל ריאליות יותר עבור "מיקרופאבלישרז".

הערונת: מחר-מחרתיים, חמישי-שישי אני בנסיעת עבודה לסיינט פטרבורג (3 עד 12 מעלות מתחת לאפס, תודה), אם אני לא עונה לתגובות וכו' – זה לא אישי.

באיחור מסוים, וכמו שמקובל להגיד – שלום עולם!

photo: spatial mongrel הפתיחה החגיגית והצהרת הכוונות המלאה נמצאות בבלוג באנגלית שנמצא כאן.
מי שממש לא מכיר אותי מוזמן לקרוא עלי קצת כאן.

למה הבלוג העיקרי באנגלית?
במשך שנים כל פעילות הרשת העצמאית שלי – מבחינת דברים שכתבתי בעצמי, ואתרים שעזרתי להקים, הייתה בעברית. אני שמח על ההזדמנות שהייתה (שיש) לי לתרום לרשת העברית. עם זאת, חלק גדול מהקהל והכותבים בתחום שבו אני עוסק כיום הוא דובר אנגלית, והעברית יצרה לאורך השנים סוג של חומה מפני שאר העולם.
העמיתים, הלקוחות, והתחום המקצועי שלי כולו דוברים אנגלית. בטח ובטח מאז שהתחלתי את הסיבוב השני בלונדון בנובמבר האחרון.

אז למה גם בלוג בעברית? להמשיך לקרוא באיחור מסוים, וכמו שמקובל להגיד – שלום עולם!