כסף מכניסות – לא. אז מה כן?

גם גילי היא מומחית. מתוך אוסף ספתא. אז כמו שגל אומר, אי אפשר לעשות כסף גדול בישראל מכניסות לבלוג. גם בחו"ל זה הישג של בודדים, יחסית לכמות הבלוגרים שמנסים.
אתם יכולים להתעלף מסיפור על בלוגר מקצועי שההכנסות שלו חצו מאה אלף דולר לשנה, אבל כאלה יש ספורים. הרב עושים גרושים גם בחו"ל, לא ש"כמה גרושים" זה רע (נדמה לי שטרי פראטצ'ט כתב פעם: "כל טיפה עוזרת, אמרה הזקנה שהשתינה לים."), אבל מול המאמץ וההשקעה, זה נשאר תחביב.

בהתחשב בנתוני השוק בישראל – הייתי אומר שמתקיים כאן עיקרון קל וחומר, אבל האמת היא שזה יותר קרוב לואקום ועופרת.

אז מה כן?

מה שכן יכול לעבוד גם בישראל זה רווח עקיף, כי לבלוגרים שרוצים לבנות לעצמם מוניטין כמומחים בתחום ספציפי, או ככותבים, גם בישראל מתקיים העיקרון: זה לא כמה קוראים אותך, זה מי קוראים אותך.

דוגמה מהזמן האחרון, משהו שקרה לי בעקבות הבלוג האנגלי (ואני בכוונה בוחר את זה כדוגמה כי זאת זירה שהמוניטין שלי בה עדין בחיתוליו): קיבלתי פנייה ממגזין עיצוב סמי-נחשב לפרסם פוסט שלי שמצא חן בעיניהם כטור במדור של כותבים אורחים. כשהלכתי לבדוק איזה מן אנשים כותבים אצלם טורי אורח (בטוח שזה סתם מדור "קוראים כותבים"), גיליתי ביניהם שמות כמו סגמייסטר, ועוד כמה, שבאמת – איפה הם ואיפה אני. אבק לרגליהם. קשה לי לחשוב על נסיבות אחרות מלבד כתיבת בלוג שהיו מאפשרות את האירוע הזה ללא מאמץ עליון, לא כל שכן כ"אפקט נלווה" של משהו.

גם בהקשר המקצועי התחרות תהיה יותר גדולה ככל שיעבור הזמן, אבל כאן השוק הקטן של ישראל דווקא יכול להיות יתרון.

מאת: Uri Baruchin

Uri is an international creative strategist based in London, working as Head of Strategy for global design and brand consultancy The Partners. He lectures at the London College of Communications' MA in Graphic Branding and Identity, mentors in a variety of programmes and writes about marketing and culture.

3 תגובות על ״כסף מכניסות – לא. אז מה כן?״

  1. גם רווח עקיף הוא כמובן לא פשוט בכלל ויישאר חלום רחוק עבור רוב מכריע של הבלוגרים.
    מצד שני, אפילו הפרוטות שמציעים בתפוז הן לא משהו שצריך לזלזל בו, גם אם מסתכלים על ישראל. בימי השיא של נחום ברנע רווחה הטענה שאנשים לא מתחילים את סוף השבוע שלהם בלי לקרוא את הטור שלו. אם וכאשר יקומו כמה "נחום ברנע"-ים של הרשת הישראלית, כאלה שיכתבו בלוג באופן סדיר עם עמידה בלוחות זמנים קשיחים, כתיבה איכותית ונושאים מקוריים אני בהחלט יכול לדמיין מצב שבו הם הופכים ל"קריאת חובה" ולא רק אצל קובץ יודעי ח"ן. הבלוגים היחידים שהצליחו להגיע למעמד כזה למיטב ידיעתי הם מאוד נישתיים ולכן פונים לקהל מצומצם (העונג של גיאחה הוא כנראה דוגמה מצויינת, קריאת חובה, אבל לאוכלוסיה מאוד קטנה). הייתי שמח לראות ניסוי כזה מתבצע עם, למשל, בלוג ביקורת טלוויזיה יומית של רענן שקד, נדמה לי שעם חשיפה נכונה בלוג כזה יכול להגיע לעשרות אלפי כניסות יומיות בקלות.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s