שקיפות במודעות עבודה – כדאי?

Gummy regicide by Trevor Smiley אחד הסודות הכי שמורים במקומות עבודה זה כמה כל עובד משתכר. יש מקומות שאפילו מכניסים לחוזה סעיף שאוסר על העובדים לשוחח עם חבריהם לעבודה על תנאי ההעסקה שלהם.
האינטרס? של המעסיק בלבד כמובן – עובדים שיודעים למקם את עצמם בקלות ביחס לקולגות, יכולים להבין יותר מהר מתי משלמים להם פחות ממה שמגיע להם, ולקיים משא ומתן יעיל יותר. אף הנהלה לא רוצה לוותר על קלף העמימות במו"מ המתמשך עם העובדים שלה. מניסיוני, עובדים קצת יותר פקחים, נוהגים לחלוק את הסוד הנורא עם עמיתים שהם סומכים עליהם – לתועלתם ההדדית.

כמה מוזר, אם כן, היה לגלות שבבריטניה נהוג במרבית המקרים לפרסם את השכר (השנתי) המדויק וההטבות העיקריות במודעות עבודה, לעתים תוך ציון האם הסכום פתוח למו"מ או לא, מושפע מוותק או לא וכדומה. זה נכון לגבי מודעות של תפקידים בדרג זוטר ובכיר כאחד.

לכאורה טירוף – אבל בעצם, בשלב הראשון של קבלה לעבודה, אין סיבה שלא לקיים שקיפות כזאת.
תחשבו כמה זמן יכול להיחסך לשני הצדדים רק על ידי ידיעה של הנתון הזה, שברבים מהמקרים יכול להפוך חיבור הגיוני, לכאורה, בין מעסיק ועובד לבלתי רלוונטי. מצד שני – כל העובדים מסתכלים ורואים בדיוק מה השכר שנהוג כרגע בשוק לגבי תפקידים דומים לשלהם.
אבל למה לא? הרי עם קצת מאמץ, יש לעובדים דרכים לגלות את זה בכל שוק, אז למה לא לחסוך לכל הצדדים זמן, אנרגיה וחיכוכים מיותרים?

הסיבה היחידה שעולה על דעתי, היא אותם בוסים, שתמיד יתגאו ביכולת שלהם לכופף את העובדים ולהוריד את השכר שלהם במשא ומתן. האם זה שווה את זה? גם לי קרה, בשלבים מוקדמים יותר של הקריירה שלי, שהסכמתי לוותר על אחוז משמעותי מהשכר שקיוויתי להשיג. הבוס הרגיש גדול מהחיים, אני הרגשתי שהמעסיק שלי קטנוני, אבל רציתי בתפקיד. הבעיה היא שאם דרישה השכר המקווה הייתה הגיונית – עם איזו מן תחושה מתחילים את העבודה החדשה?
בעיני, כמי שגם ניהל עובדים, זה לא שווה את הקווץ' האחרון הזה.

השקיפות עדיפה לכולם.
מה דעתכם?

עוד דברים שמספרים במודעות עבודה רבות כאן, ושאולי יותר קל לאמץ: עד איזה תאריך לשלוח קורות חיים, מתי יודיעו למועמדים האם התקבלו, ומתי יום הראיונות.

הערות שוליים:
– לא, אני לא מחפש עבודה חדשה.
– גם כעצמאי, במו"מ עם לקוחות היו מקרים בהם חברה בעלת תקציבים נאים הייתה מתווכחת איתי על אחוזים קטנים מהמחיר שניסיתי לגבות, כולל שני מנכ"לים שזכורים לי, שביקשו ממני לחתוך עוד 5% "בשביל התחושה הטובה".
– יש לנו איפשהו בקונספציה אפיון לסקר שכר אנונימי די מתוחכם, שהיה עושה מהפכה קטנה בארץ גם אצל שכירים וגם אצל קבלנים עצמאים – לא אפליקציה מסובכת, מישהו מעוניין לפתח?

מאת: Uri Baruchin

Uri is an international creative strategist based in London, working as Head of Strategy for global design and branding consultancy The Partners. He lectures at the London College of Communications' MA in Graphic Branding and Identity, mentors in a variety of programmes and writes about marketing and culture.

22 תגובות על ״שקיפות במודעות עבודה – כדאי?״

  1. אני כמעסיק מעניין אותי הרבה יותר האופי הכשרון והיכולת מאשר המשכורת שתיסגר בסוף, כשאני מחפש מעצב לצורך העניין יש לי תקציב כללי בראש אבל לא הייתי רוצה לפרסם אותו ובכך לחסל סיכויים לראיין מישהו שרוצה יותר ושיכול להביא איתו את הערך המוסף שעושה את זה משתלם לשלם יותר.

    אהבתי

  2. אחלה, אז היית כותב את התקציב ושזה פתוח למו"מ או בהתאם לניסיון – אפילו רק זה חוסך זמן.
    אם התקציב שלך הוא חצי או שליש מרמות השכר הכי נמוכות שהמעצב מוכן לקחת (ועיצוב הוא באמת תחום עם תנודתיות מאוד גדולה), אז הוא לא יפנה, ואתה גם לא היית מותח לשם את התקציב.

    אגב, זה חוסך זמן גם כלפי מעלה – יש משרות שאפילו רק לפי שכר מישהו יכול להבין שזה גדול עליו / מוקדם בקריירה שלו.

    אהבתי

  3. האמת מסכים איתך בגדול, מתאר לעצמי שיש פה גם עניין תרבותי, מפרסמים פה דירות למכירה ולא רושמים מחירים, מן אשלייה פולנית כזו שככל שתדחה את המועד של הדיבור על הכסף יש פחות סיכויים שיגידו לך לא.

    אהבתי

  4. מעסיקים נוקטים במדיניות של הסתרת משכורות העובדים מטעמי צנעת הפרט. למעשה, המטרה היא הפרד ומשול. אני החלטתי לספר לעובדים האחרים בארגון שלי מה המשכורת שלי, כזה מתאים. אני גם מעודד אחרים לספר על המשכורת שלהם.

    אהבתי

  5. מצד אחד, יכול להיות שדזה קשור למידת התחרותיות ולמספר הצעות העבודה שקיימות בשוק.
    מצד שני, ייתכן שאלו רק אמונות תפלות של ישראלים.
    אני יכולה רק להסכים איתך. בקרוב גם אני אחפש עבודה, וזה היה יכול לחסוך לי הרבה מעסיקים שמציעים משכורת שבשום אופן לא אסכים לה.

    אהבתי

  6. חוסר השקיפות שנמצא בבסיסה של שיטת ההפרד-ומשול של מעסיקים, הוא מאפיין מובהק של "כלכלת השוק החופשי". וכמו הרבה מהמאפיינים של הסוג הזה של כלכלה, הוא גם עומד בסתירה לאידיאלים שלה – דהיינו, עומד בניגוד לשקיפות, לשיתוף של ידע, ולקבלת כל הנתונים שאמורים להוביל לקבלת החלטה כלכלית רציונלית.

    לאחר שהבאתי אותה בביקורת היומית שלי על כלכלת השוק, אני יכול להביא קישור לסקר שכר (ווב שתיים אפסי, כמובן):
    http://www.techcrunch.com/2006/11/20/salaryscout-simple-social-salary-comparison/

    אהבתי

  7. מסכימה עם חנן ומוסיף – זה עניין של הפרד ומשול ודרך נוספת להחזיק את העובדים על "אש קטנה" במקום שתהיה סולידריות. (ואני לא מדברת על מהפכות פרולטרים, אלא בסך הכל על שיתוף בין העובדים, בדיקה של מצבם מול השוק, בדיקה האם מתוגמל בהתאם להשכלה וותק – בקיצור בסך הכל לדעת איפה אתה עומד)
    בארגונים ומשרות שאין מו"מ, כמו בארגון שאני עובדת והוא לכאורה עמותה עם שקיפות – עניין השכר הוא סוד כמוס. (כמו חנן – אני אומרת לקולגות שלי מה השכר שלי)

    אהבתי

  8. האמת שכבר כתבתי את התגובה בגלוב, אבל זה המקור אז העתקתי גם לכאן (אני מתחיל להבין את מודל וובסטר פתאום).
    ויש לעניין הזה גם תופעת לוואי מגוחכת ומשעשעת, אבל גם בעיתית.
    האיסור המוחלט לדבר על שכר והנורמה של חוזים אישיים בכל מקום משאירה את בעלי המקצועות החופשיים, בעלי הדחף התחרותי החזק עם מקום טיפשי במיוחד להסתכל עליו. כך קורה שמידי חג אנחנו עדים למצעד ההשוואות המגוחך והמופרך שפעם היה מפרנס עמוד שלם של ציפורה עם הקשקושים על תלושי שי של 300 ש“ח ובקבוק יין עלוב בעיתון אחד לעומת 500 ש“ח וסט מגבות מהודר בעיתון שני וכיוצא באלה זוטות.
    יוצא שמקום עבודה יכול לשלם לעובדיו, נניח, 20% פחות ממקום עבודה מקביל, אבל בראש השנה להצטייר כנדיב, ביתי, משפחתי ומפנק בתמורה לדמי כיס זניחים ויום כיף באיזה ספא.

    אהבתי

  9. פינגבאק: כותבים
  10. לגבי האפליקציה שהזכרת באותיות הקטנות:
    כן. מעניין. מעניין בערך כמו לוחהצעות העבודה שבתחילה נראה איזוטרי ומוכיח את עצמו לאורך זמן.
    זה גם ישמוט את הקרקע מתחת לטיעון הרגיל של התעדכנות המעסיק בשכרהנהוג במשק – דרך דו"ח צבירן החסוי. טיעון שלעולם אינך יכול לאמת או להפריך. לכו על זה. מזמן לא עלה משהו חדשני או יעיל באמת בקונספציה ונדמה לי שתנועת הגלישה לשם פחתה בהתאם. לא?

    אהבתי

  11. אילו רק היה מי שיתכנת את זה.
    את המשאבים המעטים שיש לנו כרגע אנחנו ממקדים ברשימות. עם קצת זמן שהיה לאסף לא מזמן העלנו גרסה חדשה של לוח השנה. יום יבוא…

    אהבתי

  12. אני מסכימה שהרעיון של שקיפות בשכר הוא מצויין ושוויוני יותר. חלק מהמחלות של שוק התעסוקה בעולם הוא שכר ממוצע נמוך בחצי לנשים, וסביר שהתרבות של שכר סודי סייעה לכך.

    אבל חבריי למשרד טוענים שהשיטה הזו מסייעת להם לעמוד על המקח ולהשיג שכר גבוה יותר – למשל, כדי לדרוש ממעסיק א' פי 2 ממה שמשלם מעסיק ב', אפשר לשקר למעסיק א' שמעסיק ב' משלם הרבה יותר ממה שהוא משלם בפועל.

    לא יודעת, אין לי טיעון מנומק נגד הגישה הזו, אבל לשקר לגבי שכר כדרך חיים – זה נראה לי מלוכלך מדי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s