פרידה

trust20.jpgMatthew: Are you nearsighted?
Maria: Yeah.
Matthew: Why don't you wear your glasses?
Maria: They make me look stupid.
Matthew: How do you mean?
Maria: You know, brainy. Like a librarian.
Matthew: I like librarians
***
Matthew: I'm sorry. I lost my head.
Maria: It's OK.
Matthew: What do we do now?
Maria: We could run?
Matthew: We'd never make it.
Maria: I'll tell them it was my fault.
Matthew: They'll never believe you.
Maria: I don't care if they believe me or not.
Matthew: Why have you done this?
Maria: Done what?
Matthew: Why do you put up with me like this?
Maria: Somebody had to.
Matthew: But why you?
Maria: I just happened to be here.

אדריאן שלי נרצחה לפני כעשרה ימים בניו יורק, בידי זר אלים וגס לב.

אהבתי אותה. trust ו"האמת שלא תאמן" הם מהסרטים שיצאתי מהם שונה. טוב יותר. קצת יותר חזק. קצת פחות טיפש. טיפה פחות בודד. בעיקר בזכותה.

מביך להודות, אבל היא הייתה אחת המוזות שלי מאז. חיתוך הדיבור שלה ומבטה מאחורי כל דמות נשית שאי פעם ניסיתי לכתוב, כשעוד היה לי אומץ. מאחורי רב הנשים שאהבתי, גם לפני שצפיתי בה לראשונה. אבל האמת, יותר מהכול, חלק ממי שאני.

כמה נורא.

מאת: Uri Baruchin

Uri is an international strategist based in London, specialising in brand, creative strategy, proposition development, CX and content. He runs a boutique agency, teaches the D&AD's masterclass in strategy, and is the strategy mentor for SCA. He writes about marketing, culture and technology.

6 תגובות על ״פרידה״

  1. לא התכוונתי שזה יצא טיזינג. כי זה לא העניין.

    אי אפשר להגדיר אותי ככותב למגירה, כי אני כמעט ולא כותב, נכון לתקופה הזאת בחיים שלי.
    וגם כי פרסמתי שני סיפורים קצרים בעברי (בעיתון 77 ובזמן תל אביב, בתחילת שנות ה-90), אחד מהם גם הוצג על ידי מספרת סיפורים בהופעות שלה תקופה מסוימת, ומחזה הביכורים שלי הוצג בפסטיבל תיאטרון קצר.

    כותב למגירה לא. "כותב צעיר ומבטיח" שלא קיים – כן. אבל לפעמים נראה לי שעדיף. לא הייתי רוצה להוסיף לרעש סתם.

    אהבתי

  2. לרגע לא ראיתי בכך נסיון לטיזינג, אלא פרט מסקרן 🙂

    ומי יודע, אולי בעתיד תפתיע, אתה עוד צעיר וכבר עם רקורד רב מעללים

    אהבתי

כתיבת תגובה