סטטיסטיקות ב' – מה למדתי על העולם? (האכזר)

153949091_c8341cc0c8_m.jpgבהמשך לפוסט הקודם על סטטיסטיקות, הפוסט הזה יעסוק במה אפשר ללמוד על איך שהבלוגוספירה העולמית עובדת.

מה למדתי על העולם?
בעיקר למדתי כמה קשה (פאקינג קשה) לקבל תשומת לב ממישהו. בישראל, אם אתה פותח היום בלוג בנושא שיווק, אתה עדיין שייך לעשרות בודדים של בלוגים בנושא. אם אתה פותח בלוג בעל נושא מקורי, או שיש לך אפילו קצת מוניטין – תוכל לבנות מסה ראשונית של קוראים די בקלות, בעיקר אם תאסוף כמה המלצות מבלוגרים נחשבים, עניין לא מסובך. וכמובן – אם משקיעים יותר זמן וכותבים יותר פוסטים ממני.
בחו"ל – יש מאות, אם לא אלפי בלוגים בנושא שלי, ובכל נושא אחר שתבחרו. ככל שהתחום ייצמח, הוא יהיה יותר אכזרי מהבחינה הזאת ויתבסס יותר על זה שכל כותב יוצר לו קהילה של קוראים שהוא גם קורא אותם ומגיב אצלם (למרי הודר יש השקפה יותר אופטימית, לי קצת פחות). הדרכים הרגילות לקבל חשיפה ראשונית כמו תגובות בבלוגים מובילים, או אפילו טראקבאקים, לא נותנים תוצאות מרשימות.

אז מה עושים?

ההצלחה המשמעותית ביותר שלי הייתה המלצה מפורשת מגיא קוואסקי. כמה שווה המלצה כזאת? 7000 מבקרים חדשים בבלוג תוך שבועיים, באזור ה-4000 מתוכם בארבעה-חמישה ימים שאחרי הפוסט שלו, אבל מפתיע שרק 5000 בערך בסך הכל הגיעו ישירות ממנו. עוד 2000, סכום מכובד לבלוג אלמוני, הגיעו מאנשים שקשרו מהבלוג שלהם בעקבות החשיפה אצלו. הפתעה מוחלטת זה שהפוסט תורגם, במלואו או חלקית למשהו כמו ארבע-שש שפות. מסוג הדברים הטובים שקורים גם בזכות creative commons. ההשפעה ארוכת הטווח הייתה שמונה מנויי הרסס של הבלוג הזה הגיע ל- 200 ונשאר שם.
המטרה העיקרית הושגה – מאז אותו פוסט התנועה מישראל לבלוג הצטמצמה מ-75% ל-10%. זה די מדהים מה מניפולציה אחת יכולה לעשות אם היא מצליחה. עכשיו אני יודע שיש קהל בסיסי שיודע מזה שאני כותב, ושרובו בינלאומי כמו שרציתי, אבל בהתחשב בזה שרב הפוסטים שלי צפויים להיות פחות פופוליסטיים מהפוסט ההומוריסטי-ויראלי שהיה הרמה מודעת להנחתה, הדרך תמשיך להיות קשה.
בכל זאת – שתי שיחות מ"ציידי ראשים" קיבלתי דרך הבלוג בחודש האחרון, ובהתחשב בזה שבנאדם נורמלי צריך רק עבודה אחת במשרה מלאה כדי להתפרנס, זה לא רע (אני כנראה לא נורמלי, כי אני ממשיך לעשות גם פרויקטים כעצמאי. אגב, שתי המשרות לא היו רלוונטיות בסופו של דבר, אבל בהחלט שוות).
בקיצור – כל מי שיש לקריירה שלו אספקט בינלאומי ואין לו בלוג באנגלית, מפסיד. (מי שהקריירה שלו בעברית, יכול לתפוס פור רציני על אנשים אחרים בתחום שלו, בלי יותר מדי השקעה. לא לזמן רב, כי התחרות הולכת ומתחזקת).

אחרי האירוע המכונן הזה בחיי הבלוג האנגלי, בפער גדול, מדגם: דלישס (בערך 100 כניסות), אסי שרעבי (58 בטפטוף קבוע לאורך זמן מהבלוג שלו), דייויד מייזר (48), המלצה שקיבלתי מבלוג החדשנות של פורצ'ן (40 כניסות), למה שהיה טראקבאק די מושקע לפוסט של סת' גודין (30). גודין וקוואסקי שייכים לרשימת 100 המובילים של טכנורטי, השאר לא. ניכר מה ההבדל בין טראקבק שהכותב בוחר להתייחס אליו לכזה שלא.
הדרך לחשיפה היא עדיין – תגובות מושקעות ו/או טראקבקים. לבלוגרולים הכוח הולך ויורד, אלא אם הם בבלוג עתיר תנועה שהקהל שלו במנטליות סקרנית, ולא בא רק כדי לקרוא את הכותב.

גם הכניסות דרך מילות מפתח מגוגל הן יותר קשות באנגלית. בין הלא רלוונטיות המשעשעות אפשר למנות את:
Top sins, Wishy-washy pablum (אין לי מושג) וכל מיני שימושים של המילה babylon, אבל בצורה חד משמעית אם אני בודק את מאה מילות המפתח המובילות הרב שם ממוקדות מאוד וקשורות לתחום שלי – וזה מאוד שונה מעברית, גם ממה שאני רואה שבלוגרים אחרים בעברית כותבים מדי פעם על כניסות שהם מקבלים מגוגל. רובן השאילתות הן צירופים מילים כמו marketing focus groups ו- rebranding rules. מילים מובילות שלא קשורות לשם שלי או של הבלוג – kinnernet, zlango.

גם הפעם – אם יש לכם עוד שאלות, אתם מוזמנים לשאול ואני אעשה כמיטב יכולתי לחפור ולנסות להבין.
אני מקווה לעדכן פעם בכמה חודשים בתובנות חדשות, אם יהיו.

Technorati Tags: , ,

מאת: Uri Baruchin

Uri is an international creative strategist based in London, working as Head of Strategy for global design and brand consultancy The Partners. He lectures at the London College of Communications' MA in Graphic Branding and Identity, mentors in a variety of programmes and writes about marketing and culture.

4 תגובות על ״סטטיסטיקות ב' – מה למדתי על העולם? (האכזר)״

  1. אני חושב שיש למסה החוצלארצית גם יתרון. אתה מדבר על כך שבעברית קל להשיג קוראים רבים, אבל נומינלית הכמות הזו היא מזערית.

    שיעור הקוראים הישראליים שלך הצטמצם לשישית ממה שהיה בעקבות קישור רציני אחד – ועדיין הפוטנציאל לא השתנה במאום. לעומת זאת – כמה גולשים ישראליים, לדעתך, רלוונטיים לבבילון ולא מכירים אותו? אני מניח שבודדים.

    אהבתי

  2. מסכים איתך בעניין חו"ל.

    לגבי ישראל – אם מדברים על הבלוג העברי אתה אולי צודק, למען האמת אני לא מצפה שיקראו אותו הרבה יותר אנשים מבשלב הזה, אלא אם פתאום יתחיל משום מה עניין רחב בנושאים הגיקיים שהוא נוטה אליהם.
    אם מדברים על הבלוג באנגלית, לצערי רב אנשי השיווק הישראלים, בעיקר אלה שלא קשורים לעולם הרשת (=המסה היותר גדולה), שאני מכיר לא קוראים בלוגים ובטח שלא בלוגים באנגלית. כך שיש שם פוטנציאל צמיחה גם מכיוון ישראל, אבל היא לא קהל היעד העיקרי, בגלל זה בהחלט שמחתי כשראיתי את היחס מתהפך.

    אהבתי

  3. Uri,
    First, i find it weird to relate to blogging in terms of local and global but i guess its because i dont blog in Hebrew and not familiar with the "Israeli" blogosphere. secondly, from my very own exoperiennce i have to agree with Mary's conversational middle. of course i aspire to have as many readers/visitors as possible but the real reason for blogging is that planning/marketing viral community comprises of around 50 blogs which i read, comment and converse that keep my blogging going. judging by the success of some of your posts, i'm 100% sure that if you had more time to invest in your blog in terms of posting more and conversing with fellow bloggers and A-listers you can easily get a steady 1K-2K visitors a month.

    take care and blog more!

    Asi.

    אהבתי

  4. אסי, ההפרדה נובעת רק מזה שיש לי בלוג אחד שרק קוראי עברית יכולים לקרוא, ושעבור שאר הקהל הוא ג'יבריש.

    לגבי המספרים שאתה נוקב בהם, מאז מאי אני כבר שם. מה שמדאיג אותי בעולם שמתארת עם הודר, זה יותר המצב בו האמצע כמעט קורס, משהו שקראתי בתיאור של מישהו אחר מהאנשים של טכנורטי (לא זוכר מראה מקום) בו גם בבלוגים מקצועיים, לא תצליח לגרום ליותר ממעגל הקולגות המיידי שלך לקרוא את זה, ולך תנסה להפיץ רעיון בעולם כזה… (ליו מקלאוד היה פוסט לפני כמה ימים שרומז לזה)
    בינתיים זה בעיקר שיעור חשוב בדחיית סיפוקים. (-: הרי לא אתגר אותי מספיק להיות ביג פיש (עלק) אין א סמול פונד (עלק), אז הינה – עכשיו כמו שאומרים כאן אני "שוכב במיטה שהצעתי" .

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s