מה אפשר ללמוד על בלוגים מסטטיסטיקות – ישראל

13524197_a7ad166e4f_m.jpgלפני כמה ימים, תוך עיון בסטטיסטיקות של שני הבלוגים, חשבתי שהן נותנות הצצה לדינמיקה של התחום בארץ ובעולם. תהיתי אם לחכות עוד קצת, כי בסך הכול שני הבלוגים מאוד צעירים (בערך חמישה חודשים באוויר), אבל אולי דווקא תיעוד בשלב הצעיר יותר, יאפשר להסתכל בעוד חצי שנה ולראות איך דברים מתפתחים.

אני כותב ברשת לא מעט שנים (את הקולקטיב, למשל, מאז סוף 1999), אבל רק עם פתיחת שני הבלוגים, פעם ראשונה יכולתי לשלב מערכת סטטיסטיקות די מפורטת מהיום הראשון ולראות את הדברים בזמן אמת.
(מערכת הסטטיסטיקות מבוססת על performancing המומלץ, לפחות עד שגוגל יפתחו מחדש את measure map שקנו מ-adaptive path. לסטטיסטיקות רסס אני משתמש ב-feedburner. הניסיון מראה שנתוני רסס הם קצת נזילים ונוטים לזוז 15%+- ולפעמים קצת יותר אם יש עלייה פתאומית בתנועה בבלוג, לכן בחלק מהמקרים הנתונים של הרסס הם "בערך").

משום מה לפעמים בלוגרים מתביישים ב/מסתירים סטטיסטיקות. בעיקר בישראל, כי המספרים לפעמים קצת מאכזבים, וזה לא טוב לאגו… אני מקווה שעוד חבר'ה מהבלוגוספירה, ובעיקר עתירי הטראפיק, יתנו לנו הצצה ונראה מה כולנו יכולים ללמוד מזה יחד.
גם אם אתם לא מהבלוגרים שכותבים למשפחה ולחברים, וכן חשוב לכם להגיע לקהל קוראים רחב יחסית, תזכרו תמיד שמה שחשוב זה לא כמה קוראים אתכם, אלא מי קורא אתכם, ובישראל הקטנה זה להערכתי עוד יותר נכון. תשאלו את ליאור הנר(ד).

אז מה למדתי? (מהבלוג העברי)

רמת האימוץ של רסס בישראל עדיין נמוכה. אני לא אומר את זה רק לפי המנויים של הבלוג הזה – בין הפיד כאן והפידים שקשורים לקונספציה, אפשר לקבל מושג מה הם קוראי הרסס הפופולריים בארץ. בחלק של הקוראים מבוססי הווב אפשר לראות כמה אנשים מנויים מהקורא הזה לפיד מסוים, כך שאפשר להבין סדרי גודל של כמות מנויים. אז רואים שלבלוגים הכי פופולריים בארץ, כאלה של אלף כניסות ביום ומעלה (הערכה), יש במקרה הטוב באזור ה-200 מנויי רסס. אין ציפייה שלוולווט, שהקהל שלה פחות טכנולוגי יהיו הרבה קוראים דרך רסס, אבל לבלוגים של יובל דרור או עידו קינן יש להערכתי באזור ה-200 מנויים ברסס (אתם מוזמנים לאשר/להכחיש), ובהתחשב בנתוני הקריאה של בלוגים מצליחים (לפי ישרא ומקומות אחרים) אפשר לצפות ליותר.

המשמעות של זה, ידידי בעלי הבלוגים שעל פלטפורמות עצמאיות, שמי שמסתפק רק ברסס עושה את זה על אחריותו. עשו טובה לעצמכם ותוסיפו אפשרות מנוי דרך הדואר (כיום אפשר גם ישירות דרך פידברנר).
כנראה שגם זה תלוי בקהל שלכם, היחס בין מנויי מייל ורסס אצלי הוא 1-4 בערך לטובת הרסס).

כמות המנויים עדיין נמוכה, וזה לא מפתיע – אין לי לא את הוותק, לא את כמות הפוסטים, ולא את המגוון של הכותבים המובילים אצלנו (וגם לא יהיה, כי בכל זאת הבלוג העברי אצלי הוא משני). אני גם לא שייך לז'אנר כתיבה שהוא פופולרי כנקודת התחלה (אם תשוו למובילים בישרא). יש לי כרגע באזור המאה מנויי רסס על הבלוג העברי, ועוד 140 מנויים על הפיד של הקולקטיב הנא שמכיל את הלינקים והקליפים שלי. לקוקלטיב עצמו, אם אתם סקרנים, יש כ-3500 מנויי מייל מאושרים (היו לו כמעט 9000 לפני שעברנו למערכת דואר חדשה, אבל לפחות עכשיו הנתון מדויק יותר ולא כולל מנויים לא קיימים למיניהם) ועוד בערך 200 ברסס, אפשרות שנוספה רק לפני מספר חודשים.

השפעת הגודל, כלומר "הקוטן" של הרשת העברית מבחינת כמות תוכן על מנועי חיפוש ניכרת מאוד. מנועי חיפוש צריכים הרבה תוכן והרבה קישורים הדדיים כדי לעשות את חישובי הרלוונטיות שלהם. בעברית בגלל הגודל ובגלל המורפולוגיה של השפה, אין להם את זה. כתוצאה, כשאנחנו מחפשים בעברית החוויה שלנו נחותה משמעותית. למה שמישהו שמחפש את הדברים הבאים יגיע דווקא אלי:
מושגים טכניים מחשבים
קומיקס בעברית
החברים שלי
איך בונים פצצת אטום
מאגר שמות לתינוקות
איך עושים דחליל
יו טיוב

זה אולי משעשע, אבל ברור שיש מקומות יותר טובים לקרוא על הנושאים האלה בעברית.
נסו להחליף את המילים האלה למקבילות באנגלית והרלוונטיות גדלה משמעותית, באנגלית לא רק שתוצאות מהאתר הזה לא היו נכנסות לעמודים הראשונים, אולי אפילו הוא היה sandboxed ולא נכנס כלל. הפתרון הוא שיתחילו לצמוח כאן מנועי חיפוש מקומיים וחכמים, שרגישים למורפולוגיה של העברית. לרע המזל, בגלל גודל השוק זה לא לגמרי כלכלי. עוד בימי יואל ניסינו להניע את הארגון לשיתוף פעולה עם מורפיקס (בשילוב של יכולות השפה שלהם, ויכולות קרולר שהיינו מפתחים בעצמנו), אך לשווא.

במובנים מסוימים זה טוב לבלוגרים, אתם יכולים די בקלות לקחת בעלות על תחום. למשל, "טלוויזיה ברשת" (עם ו' אחד ועם שני ווים – לפעמים כדאי להיות לא עקבי) הביא יותר מארבעים כניסות מאז שכתבתי פוסט שהיה בסך הכול תגובה לפוסט של צביקה על הנושא. שבועות ספורים אחרי שכתבתי כאן על סופרמן, וכבר מגיע זרזיף קבוע של כניסות ממילת המפתח הזאת. דוגמאות נוספות הן מילים כמו בלוגוספירה, או הצירוף "בלוג לאנשי מקצוע" – דברים שאפשר להגיד שיש ערך מסוים לבעלות עליהם, וקשר ביניהם ובין תחומי העשייה שלי, גם אלה שהם בשכר. עדין, זה נראה לא רק יעיל למחפשים, אלא כמעט ולא "הוגן".

מאיפה מקבלים הכי הרבה טראפיק? זה כמובן לא מושפע רק מכמות המבקרים בבלוג שנותן לך לינק, אלא גם באופי הבלוג וההקשר של האזכור. אצל ולווט למשל, יש גם טראפיק וגם קהל רעב לרכילות / סקרן, אז ממנה קיבלתי בערך 30 כניסות, רוב הכניסות כחלק משיא שהיה קשור לפוסט סביב החשיפה שלה שהתייחס אלי ישירות. מהבלוג קטעי קישור של ynet, שיש בו, להערכתי המון תנועה, אבל הקהל בראש של יותר "צריכת טקסט" מעצם החוויה הכללית של ynet, מאז שהוסיפו לינק אלי שם, קיבלתי בערך 20 כניסות. כדי להראות כמה הסטייט אוף מיינד משפיע על הכניסות, בערך 40 כניסות הגיעו, במפוזר מהבלוג של אמיתי סנדי, לאו דווקא מתגובות שלי או קישורים ישירים, אלא בעיקר מהבלוג רול (כך נראה), בגלל שהבלוג של אמיתי הוא מראש סוג של מדריך לתרבות מסוימת ומעודד את הדברים האלה. מקור ההפניות הכי יעיל הוא כשאני ממליץ על פוסט של עצמי לקוראי הקולקטיב, כנראה קהל יחסית אוהד, בסביבות 200 כניסות להפניה. אחריו וובסטר שההצלחה שלו עדיין מפתיעה, אבל מעידה יותר על הואקום בתחום. הרבה אנשים קוראים על גבי וובסטר עצמו (פוסטים מכאן מופיעים שם במלואם), כך שה-50 הפניות שמגיעות ממנו מרמזות על כמות גדולה הרבה יותר של קריאות.
עוד "מטפטפי כניסות" עקביים – חנן כהן, אוזרוקס, וצביקה בשור. מצטרפת מאוחרת שעושה רושם של המון כוח ביצירת הפניות: ברכה גולשת.

מה קוראים? הפוסט עם הכי הרבה קריאות היה הטור הראשון של מתקוונות, עם 823 קריאות, רובן מקוראות הקולקטיב, כנראה. אחריו זה על קונספט הצפת התוכן בבלוגספירה, עם 711. מה שמראה על העניין התמידי של בלוגרים בקהילה שלהם, וגם קשור כנראה לדיון היחסית עירני שהתעורר שם.

אם יש לכם עוד שאלות, אתם מוזמנים לשאול ואני אעשה כמיטב יכולתי לחפור ולנסות להבין.
הפוסט הבא יספר מה למדתי על הבלוגספירה העולמית בעקבות הבלוג באנגלית.

מאת: Uri Baruchin

Uri is an international strategist based in London, specialising in brand, creative strategy, proposition development, CX and content. He runs a boutique agency, teaches the D&AD's masterclass in strategy, and is the strategy mentor for SCA. He writes about marketing, culture and technology.

14 תגובות על ״מה אפשר ללמוד על בלוגים מסטטיסטיקות – ישראל״

  1. משום מה לא הגיע לפה הטראקבק שלי, ואין לינק ישיר לטראקבאקים…

    לעצתך הוספתי אפשרות להירשם לבלוג לשי באי מיילים. נראה איך ילך, תודה.

    אהבתי

  2. צפריר, תבדוק שהבלוג שלך מוציא פינגים. בדרך כלל טראקבקים נקלטים גם מהפניה רגילה, בלי צורך בלינק מיוחד.
    אבל אני מודה שהטמפלייט שבתשתית הבלוגים שלי קצת שבור מבחינות טכנולוגיות מסויימות.

    אהבתי

  3. האתר שלי מציג בכפתור בצד את מספר מנויי הרסס ומספר מנויי המייל- נכון לכרגע מדובר במעל 700 מנויי רסס, לעומת 50 במייל…
    מצד שני, יש לי הרגשה שיש במספרי הרסס אצלי הרבה אנשים שפתחו חשבון בקורא רסס מבוסס רשת אחד, עברו אח"כ להשתמש באחר, והראשון עדיין נספר (כי החשבון שם עדיין קיים ומושך עדכונים).
    מעניין איך אפשר לקבל תמונה יותר אמיתית על מצב מנויי הרסס?

    אהבתי

  4. יובל, זה מאוד משמח, ואני מודה על התגובה.
    השאלה הבאה – האם מספר מנויי הרסס אצלך פרופוציונלי לקוראים הייחודיים?
    אני מאוד אשמח לגלות שקבלת הרסס בארץ גבוהה משחשבתי.

    בהקשר הזה, המספרים אצל שוש, רומזים שעדיין הרסס חזק הרבה יותר אצל הטכים (בהתחשב בפוקוס של הבלוג שלה).

    אגב, שוש, אני לא מכיר משהו יותר מדויק מפידברנר (הבלתי מדויק).

    אהבתי

  5. גם אני לא מכירה משהו מדוייק יותר מפידברנר (בו אני משתמשת), לכן שאלתי 🙂
    בכל מקרה, לא הייתי מאוד מסתמכת על הנתונים שלהם. בחודש הם דיווחו על כ-400 קוראים אצלי, ועליה כזו מ-400 ל-700 בתוך כחודשיים נראית לי מוזרה מעט.
    אגב רסס- יש לך מושג במקרה מיהו/מהו EI? בנתונים של פידברנר הוא מופיע ראשון מבין תוכנות קריאת הרסס אצלי (עם 38%), ובכל חיפושי לא הצלחתי להעלות מידע.
    איך באמת מתחלקים מנויי הרסס שלך בין הקוראים השונים? עד כמה זה דומה למה שהיה אצלי בחודש מאי (מפורט קצת כאן: http://www.xslf.com/archives/000262.html )?

    אהבתי

  6. לא לגמרי דומה אצלי. יש אצלי יותר מהלייברמקס של פיירפוקס ויותר נטוייבז. אבל בחלק מהאחרים זה פחות או יותר דומה.
    לא יודע מה זה המסתורי. ייתכן שזה זה? http://www.nongnu.org/newsticker/

    את מנקה מזה את הuncommon uses? (נדמה לי שזה שירות רק לפרמיום) זה יכול להיות קשור גם לקפיצה.

    אהבתי

  7. אין לי את מנוי הפרימיום. עד לאחרונה, פידברנר לא הציג כותרות פוסטים בעברית כמו שצריך, ככה שלא טרחתי להתעמק במה שהפרימיום נותן (כי זה לא היה רלבנטי).
    עכשיו התחלתי לשקול את העניין.
    יש לך חשבון פרימיום? אתה מרוצה?

    אהבתי

  8. אני מרוצה בעיקר מההפרדה בין מנויים ו-reach שהיא חשובה, וגם מהיכולת לזהות אגרגטורים שמקפיצים את הסטטיסטיקות ללא סיבה ולנטרל אותם (וובסטר, למשל, נספר כ-700 מנויים בערך, לא הצלחתי להבין מחנן למה, ונדמה לי שהוא מנסה לברר מול פידברנר. ייתכן שזה אפילו גדל בבלוגים שמפרסמים יותר)

    לא יודע אם הייתי משלם את זה אם זה לא היה הוצאה מוכרת, אבל מאחר וזה כן – בהחלט מומלץ.

    אהבתי

  9. שלום אורי,

    כמי שעומד מאחורי אתר 'רשימות'

    מרתק אותי לדעת מדוע אתם למשל לא מאפשרים לראות את סטטיסטיקת הנכנסים בדף כל אחד מהכותבים?

    אהבתי

  10. לרשימות יש רשימה ארוכה של פונקציות שיתווספו עם הזמן ככל שמשאבי הפיתוח יאפשרו זאת, לפי סדרי עדיפות שאנחנו קובעים תוך מחשבה על צרכי הקוראים ובעלי האתרים.
    לבעלי האתרים יש מידע סטטיסטי מוגבל במנגנון הניהול שלהם, ויש תכניות למערכת מפורטת יותר, שכרגע מתעכבות בגלל צרכים קריטיים יותר.
    כשנגיע לפתח את המערכת המלאה נאפשר גם לחשוף נתונים בפני מבקרים – לשיקול בעל האתר.
    לגבי האתר כולו, מדי פעם אני מזכיר נתונים בקולקטיב. במדידה אחרונה, שהיתה במאי, אם אני לא טועה, זה היה 600 אלף מבקרים ייחודיים (להבדיל מכניסות) לחודש.

    אהבתי

כתיבת תגובה