הערות לסדר קולקטיב #266

הקולקטיב #266 באוויר, אלה ההערות שלי הפעם…

  1. זה נכון שאף אחד לא מצפה מכנסים מסחריים, אירועים עם נטייה יחצ"נית במהותם, להכיל עיתונות נוקבת, ועדיין החיים הקלים שעשו לחלק מהאורחים בכנס של דה מארקר היו מרגיזים ממש, ולא אחת אנשים בקהל לידי רטנו ממש. למשל, השאלה שהייתי שואל את מאיר ברנד, מנכ"ל גוגל ישראל: "בהתחשב בעובדה שכל כך הרבה שירותים ומודלים של הכנסה בגוגל נשענים על מאסה קריטית, איך תתמודדו עם מגבלות בלתי ניתנות למשא ומתן שקשורות לגודל השוק וריכוזיות מבנה התקשורת? ואם אפשר, אז גם האם יש לכם תכניות לטפל כיאות באופן בו גוגל מנתח את המורפולוגיה של השפה העברית?" מצד שני, לפי מה שני שומע מעיתונאים בכל מקרה לא הייתי מקבל תשובה. ההשערה שלי: זה פשוט לא יקרה, ישראל מבחינת גוגל היא עשיית V, אי שם במעמקי הזנב הארוך. כן – יש להם תקוות לגבי מרכז הפיתוח, לא – הם אף פעם לא ישקיעו בצרכים המורכבים יותר של דוברי העברית (מורפולוגיה למשל), לא – האלגוריתם גוגל ניוז לא יעבוד לעולם במבנה הריכוזי של התקשורת בישראל, גם אם כולם כולם כולם ירשו לו לקחת אייטמים. גם אם יתכנתו אותו מאפס – המקסימום שהוא ייתן לא יצדיק מה שביקור קצר בכל אחד מאתרי החדשות המובילים עושה מעצמו.
  2. סיפרתי כאן על קוקומנט, פתרון מעקב אחרי תגובות בפוסטים. נתקלתי לפני כמה שבועות בשירות אחר (בעל השם הלא פחות מעצבן קו.מנטס), שהוא הרבה יותר פשוט – הוא עוקב אחרי ת'רד תגובות שלם בבלוג בעזרת RSS התגובות של אותו בלוג, והוא יותר יעיל מקוקומנט שאמנם יש לו יותר תכונות, אבל במעקב אחרי השיחה נוטה לעשות שגיאות מביכות. לדוגמא, שיחה אחת אצל עידוק שניסיתי לעקוב אחריה דרכו, ומאז הוא שולח לי תגובות מקריות שלא קשורות אליה. השירות הזה "רק" עוקב אחרי השיחה אבל עושה את זה מעולה (בתנאי שיש רסס לתגובות).
  3. סיכמתי סוף סוף את כינרנט בבלוג שלי . ודרך מאוד יעילה לעקוב אחרי מה שחשבו האורחים מחו"ל היא לעקוב אחרי התג בטכנורטי , טום אווסלין ניסח את הפוסט שלו כמכתב לאמא. בעברית, נכון לעכשיו, בועז רימר מוביל את הסיקור .
    ירדן העלה את הפתיחה שקדמה לדיון שהוא העביר: ניהול קשב ואזרחי העידן הדיגיטלי הנואשים .
  4. ואם כבר מזכירים ניהול תשומת לב, מאוד רציתי לנסות לעבור לקורא הרסס רוגו' , בגלל המוגו' – כינוי לאלגוריתם חדש שהעלו שמשתמש בפידבק של הגולשים האחרים ושלכם כדי להגיש את הר הרסס ממוין לפי רלוונטיות. אבל לרע המזל, יש פגם עיצובי מרכזי מאוד ברוג'ו – זה קורא רסס שלא מבין את עיקרון האנבולדינג, ואי אפשר לסמן בו הודעה ככזאת שנקראה ושהיא תעלם (אפשר את כולן ביחד), בלי זה קורא רסס לא שווה כלום. מה שרוג'ו כן עושה מצוין בתחום ניהול תשומת הלב, זה ניוזלטר שבועי של מיטב הבלוגוספירה .
  5. התוצאה השנייה בגוגל כשמחפשים את יו-טיוב, היא הסימספסונז לייב שהבאנו כאן פעם קודמת (דוגמא טובה לכמה ששיווק ויראלי הוא בלתי צפוי). אבל הז'אנר ששולט כרגע באתרי הוידיאו האישיים (לפי רשימות הלהיטים ולינקים שנשלחים למערכת בכמות מעוררת השתאות) זה בני עשרה שעושים עם השפתיים כשברקע מתנגן שיר רוק או פופ (קאריוקי שהוא רק הפוזה בלי הנשמה, נראה לי שזה דורש טור של פויר). התופעה מתקדמת בהדרגה לממדים כאלה , שנראה שבקרוב היא תהיה חובה כדי לקבל עמוד במייספייס, או משהו כזה.
  6. מהסיבה הפשוטה שאני מכיר מעט מאוד דוגמאות לשירותים שעשו הרמת מתג שכזאת, למרות שהם לקוח, חשבתי שמעניין להפנות את תשומת הלב לאפקט של "הרמת מתג קהילתיות" על esnips, כשהאתר עבר לגירסה חדשה שמדגישה יותר את הצדדים הקהילתיים. 300%.
  7. הכול קצת בדיליי בגיליון הזה כי מיד אחרי הנסיעה לישראל, "ביליתי" שבוע חולה במיטה. נראה לי שמאוד לא פוליטיקלי קורקט להגיד את זה דווקא היום, אבל אני מרגיש כמעט כאילו קמתי לתחייה. אהמ. (-;

מאת: Uri Baruchin

Uri is an international creative strategist based in London, working as Head of Strategy for global design and branding consultancy The Partners. He lectures at the London College of Communications' MA in Graphic Branding and Identity, mentors in a variety of programmes and writes about marketing and culture.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s